החורף מצא אותי לא מוכנה. העיניים שלי לא דומעות יותר גם לא כשרוח נושבת לי על הפנים. ציידי האיילים משוטטים מחוץ לחלוני ולי אין דבר שיוכל לסלק אותם. אני אוטמת את אוזני נושכת את החלק הרך שבתוך לחיי עד שטעם הדם נמהל בטעם הגעגוע. ליד מיטתי ספר קטן ותמונה. כשדופקים בדלת אני לא עונה. מציצה … המשך לקרוא ציידים